בעברית בספרדית ובאנגלית - Hebreo, English Español.קשה לקלוט, למרות העובדה שזה "בדרך כל בשר" : אמא שלי הלכה לעולמה. סולא לינה (ז"ל). אהבנו אותה ונהננו מאהבת החיים שלה. סולא אהבה לצייר, אבל בשנים האחרונות, כיוון שבין היתר סבלה ממחלת הפרקינסון, היא התמקדה יותר בקריאה. עוד בילדותה, כאשר משפחתה עברה מה"מושבות היהודיות" בארגנטינה לבואנוס איירס, סולא גילתה את הקיום של של ספריות ציבוריות וקראה, וקראה וקראה… לא משנה איכן היא עברה לגור, היא תמיד מצאה ספרייה וספרים, מגזינים, עיתונים… בשנים האחרונות, מה לא עשינו כדי להביא לה ספרים? היא קראה את כל הספרים בספרדית שיש בספריה בחולון, וכל מה שהשגנו (קנינו ספרים, וגם קיבלנו מחברים, וממכרים). הנכדות התגייסו למשימה, ובמיוחד גבריאלה. בכל מועד בו במסגרת העבודה שלה כדיילת היא הייתה בברצלונה, גבריאלה נכנסה לחנות ספרי יד שנייה במצב טוב מרשת מתוינת, תקשרה איתי באמצעות ווטסאפ, וכך בחרנו ביחד אלו ספרים להביא לסולא (היא לא אהבה "כל דבר"!). גבריאלה גם הביאה מה לקרוא כאשר היא טסה ליעדים אחרים , גם בטנסיעות פרטיות. גם מאיה התגייסה. וכמובן שסוזי ואני בכל הזדמנות בה נסענו והצלחנו למצוא מה להביא. נראה לי שהמעשה המיוחד והמרגש ביותר הוא זה של דיילי ודיילות אל על שנענו לקריאה של גבריאלה והתגייסו למשימה: להביא לסבתא של גבריאלה עיתונים בספרדית שנשארו אחרי טיסה מברצלונה או מדריד. איך לא לאהוב את אל על? (תודה מקרב לב!).
סולא סבלה מאד לאחרונה, ואנחנו איתה. אמא: תנוחי בשלום על משכבך .אוהבים וזוכרים אותך
אין לי דרך טובה לכתוב את זה. רציתי להודות בשמי ובשם אבא שלי לכל מי שבשנים האחרונות זכר את בקשתי לעיתונים בספרדית מטיסות מדריד וברצלונה עבור סבתא שלי. סבתא נפטרה אתמול לאחר חודשיים בהם באמת סבלה אבל תהיו בטוחים שהעיתונים בשנים האחרונות היו נחמה גדולה עבורה
תודה ושוב תודה
It's hard to understand, even though it's "the way of all flesh": my mom passed away. Zulema (z "l). We loved her and enjoyed her love of life. Zule liked drawing, but in recent years, because she suffered from Parkinson's disease, she focused more on reading Already in her childhood, when her family moved from the" Jewish Colonies " in Argentina to Buenos Aires, Zule discovered the existence of public libraries and read, read and read ... No matter where she moved, Zule always found a library and books, magazines, newspapers ... In recent years, what have we not done to bring her books? She read all the books in Spanish available at the Holon municipal library, and everything we got (we bought books, and we also received many from friends and acquaintances).
Her granddaughters collaborated, and especially Gabriela. In every opportunity that as a flight attendant, Gabriela traveled and stayed for a weekend in Barcelona, she entered a shop selling second-hand books in very good condition ( the Re-Read network) ), she communicated with me through Whatsaap, and, together, we chose what to bring her. And Gabri also brought the newspapers that were left on the plane when she just flew to Barcelona or Madrid and back on the same flight. AYet from the United States, or anywhere in Europe where she was, she looked for what to bring to read in Spanish. Maia Lina also did it, and Susy Fryd and I when we traveled. I think the most special and exciting thing is what EL AL flight attendants did for Zule: many responded to Gabriela’s call and joined the mission: to get Gabriela's grandmother the Spanish newspapers that had been left on Barcelona or Madrid flights. How not to love El A?l (thank you from the bottom of my heart!).
Zule suffered a lot in her final monthsת and we with her. She will always be with us. Mom: Rest in peace.
"I do not have a good way to write it. I wanted to thank ןמ my name and my father's name to all those who in recent years remembered my request for Spanish newspapers from Madrid and Barcelona flights for my grandmother. Grandmother died yesterday after two months during which she really suffered, but be sure that the newspapers in recent years were a great comfort for her
Thanks and thanks again" Gabriela Lina
Es difícil de entender, a pesar de que es "el camino de toda carne": mi mamá falleció. Zulema (z”l). La amamos y disfrutamos su amor por la vida. A Zule le gustaba dibujar , pero en los últimos años, debido a que padecía la enfermedad de Parkinson, se centró más en la lectura.Ya en su infancia, cuando su familia se mudó de las "Colonias Judías" de Argentina a Buenos Aires, Zule descubrió la existencia de bibliotecas públicas y leyó, leyó y leyó ... No importa a dónde se mudó, Zule siempre encontró una biblioteca y libros, revistas, periódicos ... En los últimos años, ¿qué no hemos hecho para traerle libros? Leyó todos los libros en español de la biblioteca municipal de Holon , y todo lo que conseguimos (compramos libros y también recibimos de amigos y conocidos). Sus nietas colaboraron, y sobre todo Gabriela, quién en cada oportunidad en que como azafata viajaba y permanecía por un fin de semana en Barcelona, entraba en un comercio de venta de libros de segunda mano en muy buen estado (de la red Re-Read), se comunicaba conmigo por medio de Whatsaap, y juntos elegímos qué traerle. Y también traía periódicos cuando volaba tan solo a Barcelona o Madrid. Y de Estados Unidos o en cualquier punto de Europa en donde estaba, buscaba lo que traerle para leer en español. También Maia Lina lo hizo, y Susy Fryd y yo cuando podíamos traíamos no pocos libros y periódicos. Creo que lo más especial y emocionante es lo hecho por asistentes de vuelo y azafatas de EL AL: muchos y muchas respondieron a la llamada de Gabriela y se unieron a la misión: hacerle llegar a la abuela de Gabriela los periódicos españoles que habían quedado de vuelos de Barcelona o Madrid. Cómo no amar a El Al (gracias desde el fondo de mi corazón!).
Zule sufrió mucho en su final, y nosotros con ella. Siempre estará con nosotros. Mamá: Descansá en paz.
"No tengo una buena forma de escribirlo. Quería agradecer en mi nombre yen el de mi padre a todos aquellos que en los últimos años recordaron mi solicitud de periódicos en español de Madrid y Barcelona para mi abuela. Mi abuela falleció ayer después de dos meses en los que realmente sufrió, pero tengan la seguridad de que los periódicos de los últimos años fueron un gran consuelo para ella.
Gracias y gracias de nuevo" - Gabriela Lina
No comments:
Post a Comment